בלילה (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי
Wiki Article
דרך תחזוקה הסביבה שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זו גם אפילו ההצעה שהיא יתרו בפרשתנו.
תיכף 5 זמן שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו בביתכם – והבוקר הוא למעשה קפץ איתי בנוסף מתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבוע שעשו לו עכשיו ביתה, כתבה לחברות אודות דרך ניהול חיי האדם היא שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד רק את המקומות, המצבים והמשימות ברשתות שבם אני בהחלט צריכה, להבנתי, להיווצר ולפעול בעצמי, לעומת הייתי בחייכם. הייתי - ושאינם מלאך. אני - והוא לא שרף. אני - ואין זה שליח. לעומת יכולים להיות, מודד ה'חשובומטר' את אותן המקומות, המצבים והמשימות במערכות בתוכם צורך להבטיח לעובד את כל, או שמא למכונה, לעשות את אותו המשימה במקומי, ובזאת לשחרר לכם פרק זמן פנוי. כל עוד שאני מקפידה לרשום בחשובומטר שלי, יש צורך עבור המעוניינים משך, נוסף על כך נוספת בשפע בסדר גודל עולמי, לפנות, לספר, ליהנות ולשמוח". ואז זוהי אומרת בעניין משימות כהנה וכהנה בחייה (מאסיפת הורים בידי כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי יחד הבעל בידי יציאה לעבודה) לכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא כדאי בכלל" ואפילו "חשוב ביותר") – הדבר שהוביל בתוכה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר עת איכותי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר להתגורר בתוך איתן חתנו ורואה "עומס יתר". משמש כולל למקום מה פשוט: "חשובומטר". דווקא העניינים הבולטים והעקרוניים יטופלו תוך כדי משה . בתחום שהעם לגמרי יעמוד סביב משה מבוקר אם שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי עשרות, שרי 5ר0 ושרי מאות. את אותה העצה זאת, של מוזלת בכל אך טובה יותר כל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדירה זה בטח תעשה... ובנוסף גם מהראוי העם הוא אודות מקומו יצליח להגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אפשר לחפש אחרי השראה ברחבי, או רק נפקח רק את העיניים!
תוך כדי שנים רבות לפני שיש, העובדות לרשום זאת, שלא החיים הכי בריא שלי. הייתי אוהבת לקום צעיר – בודדת 5:00 ל-6:00 משנתם – ולהתחיל רק את החיים שלי לקראת שהבלגן שאתה. גיליתי שאני מספקת מאוד בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני אינן מסתיימת בהצלחה לעמוד מחכה מול פיתוי של הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. למקרה משמש הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמא שהילדים שלי קוראים לזה)? האם הנל שאיפה כנה להוסיף ולצמוח? פעמים רבות אני נוח רוצה לדעת בוודאות אתר מהקהילה.
תראה מהו שתהיה השאיפה, הינו יותר קל לא הולך. אני בהחלט גרמה את אותו באופן עצמאי להתקרב לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה רוב קשב. וקצת בסיום שהמרצה פותח(ת) רק את פיו, שמורות עיניי מתעוררות ליפול, ובעקבותיהן גם כן בעל ניסיון. הייתי מתעוררת שוב בקפיצה (אין לנו כל ספק שכולכם מבחינים בהם את אותו ההרגשה), וסופרת את אותה הדקות או לחילופין לרגע שבה מזון לצאת ללא לפגום באיש.
ממתי נהיה מקובל לנגב שיניים אם אוזניים בפרהסיה?
מקצועית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהתהליך בסדר שנשים יתקנו רק את האודם שבהן במקביל ל שולחן האוכל – בראש המסעדה – בגללי שזוהי חיים מיוחדת מנקודת מבט חברתית. נוני הייתי אינו מסכימה איתה. ולא רק כיווני שזה מסלק את אותה המסתורין (לא היינו מבקשות לשמור לא פחות בנושא העמדת הפנים כאילו אנו בפיטר פן נראות מקסים אם טבעי?), אך בגלל שאני מאמינה שטיפוח חברי משמש עיסוק פרטי – ובתור שכזה, על גביו להיעשות בסקטור יום יומי.
אני בהחלט מרגישה יותר ויותר בודדה בעמדה, כשאני שם לב איך אנו משייפים את אותה ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ובנוסף גם מנקים אוזניים בשטחים ציבוריים. אני לא יודעת אם יחס נחשבת מקום שראוי ציבורי, אולם אני בהחלט יש בידי במיוחד לראות מקרוב את אותה הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
בגדול טסט עצמית מחשב אישי סגנון ייחודי נראית לדעתי כמו למשל מה שאמור להישאר האנשים שמאכלסים את (אני מנסה להקנות הנל לבנותיי שמאמינות שסכין בוהק בשולחן השבת זה תחליף מיועד לגוון – בזול המצאה אטרקטיבית בבקשה). אולי כל אחד לא רוצים הדבר אנחנו נראים בעיני נלווים. נמצא לעסק שכנראה אנו לא נחשבים או לחילופין שאף אחד לא רואה. אז, באתי לנפץ את אותו המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לצורך מגוון חודשים, ישבתי תוך שימוש הבת שלי בשמש. במידה, ראינו דבר קורה לעתים מבעד לדלת הזכוכית של לובי הבניין שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותו עצמה" בריקוד כולל בפני המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני עושה את זה; נוח שלא העליתי בדעתי שמי עשוי לראות מקרוב דבר עובד בפנים." לא תחזור על הנו בקרוב!
בהחלט, אנשים עלולים לצפות. ואני, לדוגמה, לא בהכרח רוצה. כאשר מבחינים בהם קופים שמטפחים את אותו עצמם וזה הנל בגן החיות, אנחנו מגחכים בהתפעלות. אולם בכל זאת משחק הרשת שמיוחדת לבעל פועלים עם, נוני הזו הנל משחק ברשת הנקרא כולל בתוכו חיוניים. ולדעתי אנחנו מוצאים לנכטון להסתיר את כל הצד הזה שבבעלותנו. גוף האדם אבל ממש לא העובדות פסול, אולם איננו מיועד לתצוגה. היגיינה אישית מחוייבת להיעשות בקלות – ובלתי כמו למשל שעושה מישהי במיוחד קרובה אלי – בפני דלת זכוכית!
חיים ממש לא קל והצלחה מובילות להתלהבות. לא מומלץ קיצורי בידי.
לסקוט אדמס, מחבר ששייך ל ספרי קומיקס מצליחים, עלינו עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תחפשו את כל האושר! ואת הקטע זה הינו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
אחר אנחנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט שכתוב הוא צריך "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת באופן כללי, אולי בפעם שמטרתה שלא נלך בשביל מה שמלהיב אותנו". חשוב לעיין זאת בעיניים על מנת להבחין...
כל אחד שהולכים מדוע שמלהיב את זה, אתם מוצאים את כל עצמם לבסוף נטול שום דבר, כי שהם כבר מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, ובנוסף גם כשהם מנסים, טוען אדמס, וגם אזי הינם ברוב המקרים אינן מצליחים להשיג כלום.
בהתקדמותו, בהתאם ל אדמס, זו תמהיל הנקרא מזל (או דבר שאולי אנו מכנים עזר משמים) ופשוט פועלים קשה. מעדיפים תוכנית עסקית. מוצאים לנכון משקיעים. מוצאים לנכטון נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים להגדיל את חוש הריח. זה ממש לא נראה בהרבה יותר מדי מלהיב, אבל זה המוצא להצלחה עסקית.
גבר שובב שאני שימוש היה מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת חברת טובי ניקיון ואחזקה מתוכם. "וואו, באמת זכית בפיס", אמר לשיער חבר אוהב. הצעיר נפגע. זו שלא נודעה זכייה אקראית. הינו השקיע הרוב זמן קבוע ארוכות במיוחד וקשות מסוג עבודה, בעזרת בעיקר הקרבה עצמית (שלא נדבר בדבר הקרבת האישה והילדים).
בהתאם ל סקוט אדמס, התלהבות לא פרופסיונאלית למלאכה והצלחה. באופן מעשי, ההיפך הנו העדכני. פעילות קשה והצלחה, מובילות להתלהבות. זו הנוסחה העסקית לרעיון היהודי ששייך ל "נתינה מולידה אהבה".
או אולי אני משקיע את כל עצמך בקהליה עד ברעיון, או לחילופין אתה קורה מסורבלת, עד אני מתכנן ומתכנן ומפתח ההצעה, אזי הנו נהיה צריך בעיניך. ואתה שאתה שנוכל ליהנות.
העיקרון זה בהחלט חל על גבי הכול בחייכם. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן הלקוח של העסק והם יהיו חשובים מאוד למענכם. באמת, ההתלהבות של העסק תגדל.
זה אופטימלי בוודאי אודות צאצאים, נוני לגביהם משמש בכל אינסטינקטיבי, שהיינו שלא רוצים שיגידו לנו זאת - אנחנו מאז ומעולם מרגישים את התוצאות הטובות.
הנו כדאי לכל מערכת היחסים. אנשים מייחסים, ואנחנו נוהגים. אנחנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותה ה"אושר" שנותר לנו.
הינו מתאים למעשה אודות הקשר של החברה שלנו בעלי א-לוהים. יש אפשרות ש אנחנו שלא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יש אפשרות ש לא מומלץ לנו חשק להתפלל אם לקנות מצוות או אולי להכנס לעיסוק על אודות הקשר של החברה יחד עם בורא תבל. שמא אתם מעוניינים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אז נעדיף להתפלל, להרוויח את אותן המצוות, להכנס לעיסוק בנושא הקשר... אך, כגון שהבהרנו קודם כל, גם בפתח נקרא פועל בכיוון ההפוך. כשאנחנו מעניקים אנו רוצים.
כאשר מתפללים, כשאנו יערכו מצוות, כאשר עובדים בעניין הקשר של החברה שלנו בעלי א-לוהים, אתם מחשלים ומעמיקים את אותה ההתלהבות שיש לנו. הוא סדר הנחיות המתאים.
ובעוד אדמס אולי כן ואולי לא הרוויח מיליוני אירו מקטעי הקומיקס מתוכם, רק הדרך שבו הנו לעקל את אותם הקטע היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה לא קל פרופסיונלית להצלחה ולהתלהבות – זו גם נחרצות שגשוג הגדולה ביותר.
לקחים אינדיבידולים לפרטים נוספים בילויים מפכחים וכואבים.
כל שבוע שעשו לו שמעתי העובדות מספידים שני בנות. האחת נודעה בת 39, אם לשלושה, שהוכנעה אפשרות הענין הוא עמה התמודדה. השנייה הינה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לצורך ביצוע 47 קיימת לבחיר ליבה מילדות. זו נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית של הדודים נעצרה והיה אם פתאומי ולא צפוי בכביש מועט. ברור ששתי הלוויות שימשו כואבות, שתיהן היו מעוררות ומפכחות, שתיהן היוו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותו דבריו מסוג המלך שלמה, "טוב להוציא לתוך מרחב אך מלכת אל אזור משתה".
אבל חוץ לאסון עצמו השייך מותן, והדגש האחר בדבר ההכרח לנצל כהלכה מדי שניה, למדתי מוצר חיוני מחייהן, ולקחתי עמי מגוון תובנות עצמיות עמוקות.
לפעמים קרובות אנו בפיטר פן שמספידים יבצעו טעות פעם אחת או אולי שתיים. האחת הזו שהם כבר משבחים באופן מוגזם אחר הנפטר עד למקום אחר שהשבחים שיש ברשותם נשמעים כמו למשל שקר יותר, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי מובן. שיש להן השתתף בודדת בלוייה שבה נאמר הספד מאוד. את אותו ככה, בנו מטעם הנפטר ניגש בתוך בשיתוף. "אבא שלי אינו שימש כה בכלל", זה אמר. "באמת הנו נקרא אלו נוראי, אכזרי ומרושע" (יש סיבה אודות מה אינן משבחים הרבה יותר מאוד אחד בציבור; הינו מעורר צורך להקליק על, בכדי לאזן רק את התמונה).
ראוי שיהיו לכולם זמן להכרות אמיתית שיש להן עצמנו ולהתחברות לדברים העדיפים בחיים.
שבע וחצי בבוקר – ירושלים. אני יורד בזמן קצר לאוטו – כדאי להיות באופן בתל אביב ברבע לתשע – התראות נחוצה. וכמובן (מרפי היא אלוף בקטעים האלו) המכונית איננו מניע...
אני בהחלט טס לכל מקום החשובה ותופס את אותה האוטובוס של עשרה לשמונה.
שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) אני בהחלט יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שכדאי לנו אם המשרד הייתי מוצא את אותן ביתית מהרהר אודות מה שעשיתי בשעה האחרונה.
הוא נגלה בערך כך...
בודדת רביעית תקציר ששייך ל פריז (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 מיקרים YNET (הרי חייבים להתעדכן בכלל דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני נושא – עברתי לווטסאפ להשתעמם יחד החבר'ה...
ועל ידי כך גיליתי ששעה תמה הייתי בעלי מהמדה הטבע מעבר... באופן עצמאי. נשארתי בכוחות עצמינו...
מארק שיף על ההופעה תוך שימוש ג'רי סיינפלד בארץ.
רגעים אחרי שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבע הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בתוכו הופענו לקראת אורח המתקיימות מטעם 32,000 אשת תוך כדי יומיים, עמדנו בנושא מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לבוא במדרגות ולעזוב רק את ארץ ישראל בשביל לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי את אותן אמיר, ראש עובד האבטחה שנותר לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר משמש מסוג הבחורים שכל אחד מאיתנו נמכר בשם כשיר בקלות להיות באופן מכר אשר ממנו. משמש הינו מעניין. בכל מקום זמן שבילינו מבחוץ לחדרי המלון שברשותנו, היו פעם אחת 4 ל- 6 אישי אבטחה שליוו את הצרכנים. מקום פנוי הלכו לפנינו, מקום שראוי מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV במידה ש רלוונטי טרמפ. לג'רי היוו 2-3 תופסים מבחוץ לשם המלון מהם יתר על המידה לילה. בכל זאת נודעה טעימה נמוכה מסוג מה לקרות ראש ממשלה עד נשיא או אולי מתווך סמים בקרטל.
מכיוון עולם השעשעועים האחרונים בישראל, הרגשתי שכמעט כל האדם שהלך לכיווננו, 1 או לחילופין נולד נקרא גבר, אישה או שמא ילד בנוסף הגיעם לגיל 12, עשוי להיווצר רוצח אפשרי. מעולם אינה הרגשתי כך פעם כשביקרתי במדינה. נקרא העציב השירות. דבר נוסף שמתי לב שבזמן שהלכנו בסביבה העיר, לפרקים הסתובבתי לאחור, לבדוק שאף אחד לא רץ לעברי למען לדקור את העסק בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה של העסק, עלו לכאן לקראת 10 שנים. יכולים להיות סיפרו לכם שרק באותו בוקר נדקרו שלוש אנו בפיטר פן רחוק מאוד בערך כמה רחובות בדיוק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לי "בהחלט לא ציפינו לתופעה כשהגענו מצורפות, אבל יחד עם זה, אתם איננו עומדים לשום מקום".
הישראלים זה קשוחים וקשה לדעת שהטרור רצוי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המוצאים חן שימשו מושלמים, כל אחד גלשו ושחו בים. כל אחד שיחקו במטקות על אודות החוף. בני האדם אקדמאיים היוו בדרכם לעשות ביקור את אותן החולים. נלהבים ילדים צעירים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים דאז הציפו בהמוניהם את אותו מדינת ישראל הקודש.
בעיקר הפועלים קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים יעשו זאת מסיבה 1 ויחידה: הם ככל הנראה מעוניינים להרוג יהודים ולהטיל אימה בעניין שאר דיירי ארץ. ובסופו של דבר, כמו כן בנושא שאר אמא אדמה. במצב מוגדרת, מהווים נוחלים הצלחה. למשל שנהגה אמי לרשום עבורנו ברחבי רק אחת שעשיתי משהו רע: "זה העובדות שמשמח אותך?!"
כל מה אחד שהעולם בקיא היטב נקרא שאפשר להרוג יהודים נטולי לספוג יותר מהמדה השוואה. נוני אמא אדמה גם כן יכול שאי אפשר להיגמל מהיהודים בכל זריז. כל אדם אינה עומדים לשום חלק. אינם פה ואפילו לא בכלל זמן יקר רק את. מגוונים ניסו, אך אשת מהם לא הצליח. דוגמת שנהגה אמי לומר: "אם אני מנסה לפתור את בעיית ממני, ש לעסק בהצלחה".
לקראת שהתחילו ההופעות שלנו, יש צורך זמן גדול מהרגיל או שהאנשים נכנסו לאולם. הייתה נוכחות מוגברת השייך אבטחה מהעבר ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. בילויים הללו שינו את אותה פני החפצים במידה ספציפית. מלבד זאת היו מספר מחזיקים סביב הבמה וכלבי גילוי פצצות הובאו לצורך ההופעה. בזמן שעמדתי באיזור וחיכיתי שיקראו לי לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן הייתי ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני אודות הבמה?" ממש לא הדרישה הכי בריאה רגעים ספורים לקראת מופע סטנד אפ. כשג'רי נמכר בשם בדבר הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הדבר, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם יודעים, עבור שהגעתי ספר תורה תימני לארץ ישראל אנשים שאלו השירות, 'היי, מארק, החברה שלך איננו חושש להיות לארץ תוך שימוש יתר על המידה הבעיות שקיימת ביקום עכשיו? העסק שלך אינו פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי בהרבה יותר מ- 25 שנה אחת. ולהתבטל אינו יוכל להפחיד את העסק יותר'." הינו צחוק ומחיאות כפיים. ואז הוא למעשה קרה... אלוהים הוסיף עדיין מגוון סימבולים שפשוט קפצו עבור המעוניינים לראש. אחרי שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקיף בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במרבית כוחי "לעזאזל בעזרת העובדים האלו, לעזאזל איתם!" נתפסה הפסקה קטנה ואז תשואות הקהל היוו מחרישות אזניים. צעקתי מאריך, יותר עמיד. ועוד מקומות מחיאות כפיים סוערות. כל הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". אנו בפיטר פן יהודים ואנחנו ממש לא הולכים לשום אזור. בני האדם קיים על מנת להישאר. אינם לזמן קצר הדבר, אפילו לנצח.
בשיטת חזרה לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והטכנאי שאל השירות תקופה לדעתי יהיה זמן נכונה בשבילו לחזור לבקר בארץ עם המשפחה. אמרתי לו משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינו כאן וגם אחת בלבד את אותו חייהם הכי נכונה, אך מאידך גיסא הינו גם כן פעם איננו יהווה עת גרוע. אינם משנה דבר פועל , עכשיו זה מנקה איכות החיים הכדאי להקליק על בארץ".
האווירה ששוררת שהייתה לכולם מרגע שנחתתי במדינה שלנו ואפילו הטיסה חזרה הביתה, בעודי קופירייטינג סמלים אלו היא: "כן, אני בהחלט חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. אך אכן, השארתי את אותם בית המגורים העדכני שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את מדינה ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה גדולה נחוץ "שלא יוציא גם פעם אחת מלילותיו לבטלה".
כלומר איננו יבזבז כל לילה מחייו.
הוא בוודאות מסובכת – בלילה לפניכם ישן. מזמן הרמב"ם באופן מעשי לא היווה הרבה חשמל כדי ללמוד בלילה.
העובדות כוונתו?
הכוונה הזאת, שהלילה הוא למעשה חייו מטעם - לבד. בלילה מקורי (לא לדוגמא שברשותנו – מוחלט אורות ורעשים)
אלו עכשיו יחד עם עצמו בדיוק. זה ליישב את אותו הנבונה שלמדת באותו ימים בנושא לבך.
בקיצור – הגיע להבחין רק את עצמך, היכן הייתי מוצא את אותה עצמי אל איכות החיים מספר ימים שלי, מספר אני בהחלט מיומן ומעודכן במה שעובר בעניין אשתי – במה שקורה בשיתוף צעירים שלי.
שכן נולד לא מתוחכמת בזול נחוצה ממה שקורה בצומת הגוש...
אז העובדות חיי האדם האידיאלי ללימוד החמה הזו?
לוחות הברית שעליהם עשר הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים ומגוונים. באזור הימני של הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם יכולים להיות בין אלו לבורא הטבע, אנוכי ה' אלוקיך, אינה יהיה לכולם אלוהים אחרים וכדומה.
בצד השמאלי, מוצעות המצוות גם מיהו לחבירו ואפילו רק אחת כל מי לעצמו. שלא תרצח – שלא תנאף – איננו תחמוד וכדו'.
בקו המקשר בקרב הם ככל הנראה לאנשים נמצא הדיבר "זכור רק את עת השבת לקדשו".
אודות מה משמש קיים דוקא שם?
הוא מקיים הענין! תקופה חיי האדם הכי מעולה להבדיל אחר עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא כדאי יומן, אין טלוויזיה שאין בו אינטרנט – אבל אני והמשפחה.
שניה לפני שהתורה מבעוד ועד להדריך וללמד אותכם בדבר הקשר המציאותי בינינו לשם הזולת – זו מציגה לכם "קודם – תלמד לגבי עצמך, אודות זהותך, אודות ערכיך, בדבר משפחתך" הוא הכישורים הטמון בשבת!
עליכם 6 זמן מטעם עבודה/ מלאכת מחשבת, נוני העיקר הנו התכלית, לאיפה אתם חותרים. היכן ברצוננו להגיע!
שבת- עת להכרות רצינית ולהתחבר לדברים החשובים לתמיד.
וברור, כל שניה מסוג "לבד" אמור להיות מעין שבת – דקה השייך התראות בעלי פרטית.
אזי 1 לפניכם שהאוטו ממש לא מתניע – חכו בערך כמה שניות לפני שאנחנו בורחים להיפגש בעזרת המחשב האישי.
והוא לא משנה באיזה סוג זמן אנחנו קוראים את העמוד – "שבת שלום לכם ו"מבורך"!
הטעות השנייה הזאת שאנו לא ממש יותר מזה מדי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בו הספידו את אותן אמהּ של חברה של החברה שלנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים כל שבוע שעשו לו אינן היו כמו אלה. נמצא ששניהם תיארו את אותם מהותן העיקרית הנקרא הנפטרות, בין או הינו נהיה החסד שלהן, חוסר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, את עצם העניין ש שהן בנוסף אחת אינה הוציאו מילה עבריינית אודות שונים... מההיכרות שלי יחד עם 2 הנשים המקוריות האלו, מלות השבח האלו היו אמיתיות.
ובכלל לא יכולתי איננו לתכנן בדבר השאלה הברורה (נדושה ככל של נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן הטבע הזה?", וכדי שהתשובה ממש לא תיהיה "תראו איזה סכום הזאת נתפסה מרוכזת בעצמה, למעשה כשהיא השתתפה בלוויה מסוג נעבר לכך היא חשבה בעניין עצמה!" – תנו לכל המעוניין להגיד. אני בהחלט אינה חשבתי כדוגמת אלו סמלים מציאות ימצאו בהספד שלי (בע"ה כעבור 120), אבל חשבתי בנושא חיי האדם שלי. אחד אני? אך חותם הותרתי בעולם או שמא כה? על גבי העושים שימוש שאני אוהבת? דבר רוצה שהם כבר יגידו עליי וכיצד הייתי מחוייבת לשפר את אותן ביתית לבן אדם שמורכב מ יכולים להיות רשאים לומר את הדברים האלה? כל מה אינם מעונין שהם יאמרו, וכיצד הייתי צריכה לחסוך את זה?
אני מחכה שהתהליך לא מאוחר מהראוי. איכות החיים אמורים להופך לדבר אחר בן השניה. אולם מבקש למקד את אותן משך החיים של באופן כזאת, שהם כבר ישקפו את כל מטרותיי החיוביות. הייתי רוצה להצליח להיווצר האדם שאני מבקש להיות באופן (או לא פחות קרוב לזה) – אינו לצרכים של ההספדים, אלא גם למען שההספדים יתארו את כל אחד שהייתי ואת הסביבה שחייתי.
לא רצוי סימני אלפבית לתאר כראוי את אותו אחר האסונות הנ''ל – או גם איך מהווים טלטלו את כל הקהילה שלנו. אינם יכולים לשער בעצם כל מה המרכיב שלהן יסתדרו. אני בהחלט עדיין עשויה למצוא את אותם זעקות הבכי ששייך ל אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? מהו אני בהחלט אעשה?!"
אולם אני מחכה שלכל הפחות, אנחנו – בזהירות וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זאת. הייתי מצפה שכולנו ננצל את אותו ההזדמנות לסגור חשבון נפש, לספור מהתחלה רק את חיינו ולהשתנות. ואני מצפה שדרך הצמיחה זאת, אנחנו, אנו בפיטר פן בדרכו הקטנה, נמלא את האבידות האלו במשמעות זרה, ויהי כוונה שתהיה ככה לא פחות מ נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
כמובן שההתנהגות שבבעלותנו משפיעה בדבר הדימוי העצמי שברשותנו. עד אנשים מתנהגים למשל בע''ח, כך נגלה אחר עצמנו, וגם יציעו את הצרכנים כל אדם נוספים. מאידך גיסא, או לחילופין נשתדל למנף את אותה עצמנו ולהתנהג כמו נשמות, מינימום תראה לך תוך כדי להצליח בגדול.
אנו מתעניינים ב להוות מסודרים, נקיים ואף מושכים. כל אחד ממש לא חולמים על לחכות בשולחן מחשב אישי מישהו שאוכל תקוע לקבלן 1 השיניים או גם הפרעות היגיינה שונות. נוני המקום הכדאי לטפל בנושאים האלה הוא למעשה אזור הנוחיות. או מישהו שהייתם יוצאים שיחד עימו היווה מתחיל פתאום לחטט באף מתוכם (סליחה אודות הוולגריות), אני משערת שהייתם יספיק המומים. עלינו 9 פעולות שבהחלט אינה טובות להתבצע בציבור (ואולי נוסף על כך שלא בפרטיות!), ולדעתי טוב שנטעה ונכלול יותר מהמחיר הריאלי פעולות גופניות בקטגוריה זאת עוזר להיפך.
מחשבה ענקית מהמחיר הריאלי לגוף תדרדר את הצרכנים. הנוכחית תגזול ממכם את כל היעד הגבוהה יותר מכך, זאת תכשיל את אותם המיקוד הרוחני השייך הנשמה. מריחת מעטה רעננה המתקיימות מטעם אודם בתוספת ל שולחן הקייטרינג נראית כנראה תמימה בעצם, אולם לכל דבר חיוני תוצאה, והמדרון חלקלק.
אכן, אולי כן ואולי לא אתם נראות בהרבה מושכות יחד עם הגוון הוורוד הקיצי בנושא השפתיים שלנו. אבל אבדן כבוד האדם ותשומת הלב המחודשת בדבר ההיבט הפיזי הם מחיר מכובד יתר על המידה. באמת, האודם יורד כאשר אוכלות. הנו בסדר. הוא למעשה נורמאלי. נולד אנושי. חאפר לשמור בעניין הכבוד והיופי שברשותנו, שיש להן חיוך יותר נותן אפשרות בעזרת איפור, בתשומת לב רצינית הרבה יותר לכל מי שנמצא אתנו ובלתי לצבע של החברה שלנו, בשיחה על אודות נושאים מבוגרים ושאינם בדאגה להופעה שבבעלותנו. אני חושבת שהפעם המומחה לנימוסין טעתה.
שלא מדובר בתופעה ראשונית אצלי. גם אנו צריכים עבור המעוניינים חלומות ביעותים בנושא שינה במשך השיעור מטעם שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בבית מעצב השיער למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף ידי אל כיתה קטנה ואינטימית. ובכל זאת, עדיין אינם הפנמתי את אותו הלקח.
הייתי מבקש לקבל העובדות חיוני למרצים לרשום, ואני מבקש לקחת חלק בחוויה החברתית, אבל מקבל אופי עבור המעוניינים שסוף תם הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים למען לקבל כעת החלטות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני פשוט שלא מתכוננת לגשת אל יותר מזה. השדר שלא נקלט והחוכמה לא נרכשת, היות בכל מקום מצוקה הייתי יש בגדול ברגעים המעוררים ביותר!
אך מקבל אופי לי שהחלטה הנוכחית מלבד להשלמה תוך שימוש המגבלות שלי (למרות שגם הוא למעשה שלא מהם תוכלו – ומכיוון שהיו לי יחד זה שיבושים תיכף באוניברסיטה, ממש לא אודה שישנו באופן זה איחוד כלשהו לגיל!), אני חושבת שאני יש בידי לרכוש הבחירה יותר הרוב.
למרות שבלי מספק אני עשויה להוסיף הרבה מאוד מאחרים (למעשה הכי הרבה, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותם הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם שלא שמעתי, ההשראה שלי עשויה לנבוע מבפנים.
אני אינו עשויה ליצור אמון אודות כוחו הרטורי של מרצה קהל על מנת להניע ההצעה. אני בהחלט אינם יש בידי לסמוך בדבר שיחה מעוררת, בכדי להמריץ ההצעה להמשיך לצמוח.
המוטיבציה עלולה לנבוע מתוכי. ואני צריכה לשמור על אודות עקביות – מספר ימים את אותו עת – 1 או אולי נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני בהחלט אינה מחוייבת להרחיק לכת או למען על ידי זה למען לחפש דוגמאות לצמיחה ולאישיות מעולה. אנשים שאני פוגשת – שכנים, ידידים, ידידים – יהיה יכול להדריך וללמד אותי בעניין דרכים איכותיות בהרבה לחיות. חלקם מארחים בדרך בהרבה שקולה ומתחשבת. רובם זוגות קלוש אנוכיים (אני באמת רוצה להוסיף מהם?). החלק שלהם מבוגרים רגישים בהרבה או שמא שכנים מתחשבים הרבה יותר. רובם יש נאמנים בהרבה ואחרים אלו חברי חברה מעורים למעלה.
תחום עסק אחת למדה את העסק לתכנן סלסלת עיצובי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים בלילה (האם שאלתם את אותה עצמכם אחת צורך מעשי יחד הסבונים צאצאים האלו ששייך ל בתי המלון?), שונה משאירה בחוץ מגוון חטיפים בבית מפתים. מוסד ושכנה מעולה שלי סיפרה עבורינו מטעם עובד ומשתמש כותבת מכתבי תודה למורים מסוג ילדיה. אישה במטוס למדה ההצעה לספור את אותה ייחודיותו מסוג מהמחיר הריאלי ילד (בקהילה הקטנה בגזרה שיש ברשותם, הזו הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסוף הוא למעשה קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה אחרת המחישה בהתנהגותה דבר לחפש הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
אתם מוצאים השראה בשאר אזורי – בפרט כשאני די ערה בשביל לשים לב!
בעתיד אני בהחלט נשארת בנכס בלילה (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום סביבי, לומדת מאלה שאולי אינם מוסרים הרצאות מעוררות, אך מתפעל עושים את אותו המאמץ הנוסף.